1. המשיב (להלן: "
הבנק") הגיש כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 945,077 ש"ח. על פי כתב התביעה הנתבעת 1 (להלן: "
החברה"), שהיא חברה קבלנית, ניהלה בבנק חשבון עובר ושב. ביום 14.2.10 ו 18.4.10 חתמה החברה על כתבי התחייבות להחזרת הלוואה (להלן: "
ההסכם") לפיהם קיבלה מן הבנק הלוואות בסך כולל של 232,000 ש"ח. לטענת הבנק החברה פיגרה בתשלום שיעורי ההלוואה והבנק העמיד את יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ועד למועד הגשת התביעה הצטברה יתרת חוב בסך של 234,582 ש"ח. עוד נטען בכתב התביעה כי ביום 10.2.10 ו 21.3.10 חתמה החברה על כתבי התחייבות בדבר הוצאת ערבויות בנקאיות (להלן: "
הערבויות") לפיהם העמיד הבנק לחברה ערבויות בנקאיות בסך כולל של 526,170 ש"ח. בהתאם לסעיף 15 לערבויות, הרי שהם יועמדו לפרעון מיידי במידה והחברה תפסיק לפרוע את חובותיה ומשפיגרה החברה בתשלום ההלוואה והוגבלה בהגבלה חמורה על ידי בנק ישראל העמיד הבנק את הערבויות לפרעון מיידי. הנתבע 1 שהוא הבעלים ומנהל החברה (להלן: "
הערב") חתם על כתב ערבות בלתי מוגבל בסכום שבו ערב לכל חובות החברה כלפי הבנק.
2. החברה והערב הגישו בקשת רשות להגן ובה טענו כי אמנם ביום 17.5.10 הוגבל חשבונה של החברה בבנק הבינלאומי הראשון (להלן: "
הבנק הבינלאומי") על פי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 אך ביום 10.6.10 בית המשפט השלום בפתח תקווה שאליו הוגש ערעור על ההגבלה ובקשה למתן צו מניעה זמני נתן צו מניעה כמבוקש והסיר את ההגבלה מחשבונה של החברה לבנק הבינלאומי. המבקשים טענו עוד כי מרגע שנודע לבנק על ההליכים המשפטיים האלה החל לשנות את יחסו כלפי המבקשים ולנקוט בשורת פעולות כוחניות ודורסניות. עוד טענו המבקשים כי ביום 15.3.10 העביר הבנק הבינלאומי התחייבות בין בנקאית לבנק ובו הוא ביקש החזרת הערבויות אשר הופקדו על ידי החברה לידיו ובתמורה יעביר הבנק הבינלאומי אל הבנק פיקדון של החברה בסך 123,000 ש"ח. לטענת המבקשים הבנק הבינלאומי העביר לבנק סך של 113,000 ש"ח בלבד ונותר חייב לבנק סך של 110,000 ש"ח. לטענת המבקשים הבנק דרש מהם שידאגו שהבנק הבינלאומי יעביר את היתרה בסך של 110,000 ש"ח וזאת מבלי שהמבקשים היו צד להסכם בין הבנקים.
3. המבקשים טענו כי הערב הפקיד בחשבונו הפרטי סך של 30,000 ש"ח וגילה לתדהמתו כי הבנק משך מחשבונו הפרטי סך של 29,000 ש"ח, אך בשל איומים של הבנק הסכים לאשר בהוראת ביצוע את העברה הזאת. עוד טוענים המבקשים לטענת קיזוז משום שנגרמו להם נזקים ישירים וברורים כאשר איבדו את החברה, שהייתה מקור לחמם והמוערכת בהערכה ראשונית בסך של כ - 2,500,000 ש"ח וכן נגרמה לערב עוגמת נפש רבה המוערכת על ידו בסך 50,000 ש"ח וכן נאלצו לנהל הליכי סרק בבית המשפט שהוצאותיהם המשפטיות עומדות על סך 50,000 ש"ח.
4. בדיון שנערך ביום 25.1.11 נחקר הערב חקירה נגדית על תצהירו ולאחר מכן הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.
דיון והכרעה
5. הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו ביסס בית המשפט העליון בפסיקות רבות כבע"א 3374/05
אליהו אוזן נ'
בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם) וב
ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41. אולם כלל הוא, כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן חייב להידרש לפרטי טענות ההגנה שלו (
ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ, פ"ד כ(3) 265). אין די בקיומה של מחלוקת עובדתית בין הצדדים, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה אם נהיר, כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו והיא בבחינת "הגנת בדים" (ע"א 3374/05
אליהו אוזן נ' בנק איגוד
לישראל בע"מ (טרם פורסם).
6. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 17.5.10 הוגבל חשבונה של החברה בבנק הבינלאומי. ביום 8.6.10 הגישו המבקשים ערעור על ההגבלה לבית משפט השלום בפתח תקווה במסגרת תיק עש"א 13038-06-10 וכן בקשה לצו מניעה זמני כנגד פרעון ערבות בנקאית בסך של 200,000 ש"ח אשר הופקדה בבנק להבטחת חובות המבקשים כלפי הבנק. בהחלטת בית המשפט בפתח תקווה ביום 6.10.10 נדחו טענות המבקשים וצו המניעה הזמני בוטל.
7. המבקשים טוענים כי כאשר נודע לבנק אודות הגבלת חשבון החברה בבנק הבינלאומי הוא החל לנקוט בפעולות כוחניות ודורסניות, אולם בחקירה הנגדית של הערב הוא אישר כי השיק הראשון סורב על ידי הבנק ביום 11.5.10, כאשר חשבונה של החברה בבנק הבינלאומי הוגבל רק ביום 17.5.10 ולכן אין למצוא קשר בין הדברים. לאחר שבחנתי טענה זו איני מוצאת כי יש להתיר בגינה רשות להתגונן. אני מקבלת את טענת הבנק כי בעיות בהתנהלות החשבון החלו עוד קודם לכך וממילא מדובר בטענת קיזוז שאינה מפורטת כראוי.
8. אשר לכספים שהבנק הבינלאומי לא העביר לבנק, הרי שמהחקירה הנגדית עולה כי הבנק הבינלאומי שלח שלושה מכתבים לבנק מיום 7.4.10, 21.4.10 ו 18.4.10 ובהם נכתב כך: "הננו מאשרים כי כנגד החזרת טופסי הערבויות המקוריים וטופסי הערכת הערבויות הנ"ל בצירוף מכתב מאת מוטבי הערבויות כי הערבויות הוחזרו לצורך ביטולים לסניפנו לפי הכתובת בן גוריון 11 גבעת שמואל, אנו נעביר סך של 223,000 ש"ח לחשבון מספר 255330 על שם מגדלי אדלר בניה ופיתוח בע"מ בסניפכם מספר 653". לאחר מכן מופיעה רשימה של מספר הערבויות, שם המוטב (למשל מרכז השלטון המקומי, עיריית יהוד, עיריית לוד וכיוצא בזה) וכן סכום הערבות המקורי. עוד נכתב במכתב: "כמו כן, בנוסף, כנגד העברת סך של 320,000 ש"ח לחשבון מספר ... על שם מגדלי אדלר בניה ופיתוח בע"מ בסניפנו נשחרר לבנק המזרחי שתי ערבויות על סך כולל של 350,000 ש"ח שהוצאו לטובת הבטחת החבויות בחשבון שבנדון".
9. מהחקירה הנגדית עלה כי הערבויות המופיעות במכתבים הן ערבויות שהבנק הפיק לבקשת המבקשים לטובת הגופים הרשומים שם. עוד עלה מהחקירה הנגדית שכדי שהבנק הבינלאומי יקיים את הכתוב דהיינו כי יעביר סך של 130,000 ש"ח וכן סך של 223,000 ש"ח עליו לקבל חזרה את הערבויות. כאשר נשאל הערב "מי יחזיר לו (לבנק הבינלאומי) את הערבויות האלה"? הוא השיב: "אני" (עמוד 2 שורה 19-20). כלומר הערב טען כי הוא החזיר את כל הערבויות.
10.הבנק טען בסיכומיו כי "מובן וכפי שעולה מהמסמכים מש/1 עד מש/3 כי תשובתו של הערב בעניין זה שיקרית בעליל כיוון שהבנק הבינלאומי נאלץ להוציא פעם אחר פעם מכתב כוונות נוסף".
11.איני מוצאת כי טענת הבנק בעניין זה הוכחה ברמה הנדרשת כדי לטעון שהגנת המבקש בעניין זה היא "הגנת בדים" ואיני מוצאת כי ניתן ללמוד מהמסמכים מש/1 עד מש/3 את אשר הבנק טוען ולכן אני מוצאת כי יש לתת רשות להגן בטענה זו על מנת להבהיר נושא זה.
12.אשר לטענת הקיזוז הרי שזו נטענה באופן כוללני והפירוט שלה אינו כפירוט של תביעה שכנגד כפי שנדרש בפסיקה ולכן איני מקבלת את טענות הקיזוז ואני קובעת כי המבקשים לא רשאים להתגונן בטענות אלה.
סוף דבר
13.המבקשים רשאים להתגונן בטענת ההתחייבויות הבין בנקאיות בלבד.
14.הצדדים יבצעו הליכים מקדמיים כדלקמן: הצדדים יגישו הדדית גילוי מסכים ושאלונים עד ליום 10.9.11. הצדדים ישיבו לגילוי מסמכים ולשאלונים הדדית עד ליום 10.10.11.
15.המשיב יגיש ראיות עד ליום 10.11.11.
16.המבקשים יגישו ראיות עד ליום 10.12.11.
17.נקבע להוכחות ליום 3.4.12 בשעה 10:30.